לקול חמת חלילים, בנופים ציוריים של טירה סקוטית מרהיבה, הציגו Dior את קולקציית הריזורט לשנת 2025. מוזיקת האופנה נעה בין לבוש סגנון פאנקיסטי שכלל נעליים מאסיביות עם אבזמים, חגורות עור, בדי רשת וניטים המזוהים עם הפאנק, ומנד חצאיות מקסי נפוחות עם הדפסים ומשבצות בהשראת החצאית הסקוטית
השבוע, במהלך אחד הימים הקשים שראה צפון הארץ במלחמה שלנו, הציגו דיור בהובלתה של מריה גרציה צ'יורי את קולקציית הריזורט שלהם לשנת 2025, או כמו שבתי האופנה הגבוהים קוראים לה: קולקציית הקרוז, כלומר שיט תענוגות, קולקציה שבמהותה כולה נופש וחופשה. המיקום של תצוגת האופנה גרם לי לרגע לרצות להתנתק מהכל ולבהות לרגע בגינות ירוקות של טירה מרהיבה מהמאה ה-17 בסקוטלנד, טירת דראמונד בפרת'שייר.
אבל היה משהו קצת צורם במבט ראשוני ואולי יחד עם זאת מאוד אומנותי בניגוד שבין הנופים הציוריים בגינות הטירה לקולקציה שהוצגה ולאו דווקא בגלל הסיבה שקולקציות הריזורט לא תמיד מציגות אופנת חופשות וים, אלא הפעם יותר פרטים הכוללים בדי תחרה ורשת, מחוכים, ג'קטים ארוכים, שמלות וחליפות שחלקן איך לא, עם ההדפס הכי מזוהה בסקוטלנד, הדפס המשבצות בהשראת החצאית הסקוטית.
מדובר במבט ראשון צורם שהוא מטעה, שכן אם ממקדים את המבט דווקא על הטירה עצמה, ולא על שבילי הגנים שבהם החלה התצוגה מתגלה לנו טירה בסגנון אדריכלי גות'י מהמאה ה-17, ומריה גרציה צ'יורי ידועה בבחירת לוקיישנים מוצלחים לתצוגות האופנה שלה, כמו קולקציית הקרוז של השנה הקודמת שהוצגה בבית הספר העתיק San Ildefonso במקסיקו.
הקולקציה הנוכחית, כמו גם קולקציית הקרוז הקודמת שמה דגש על הקשר שבין במקום שבו הוצגה הקולקציה והאלמנטים הויזואליים של הקולקציה, כמו צבעים והדפסים.
אם בשנה שעברה במקסיקו שלט הצבע האדום והאישה שהביאה את ההשראה לתצוגה, פרידה קאלו, השנה הדגש הוא על סקוטלנד, ולא רק בשל הלוקיישן ומוזיקת חמת החלילים שליוותה את התצוגה.
בין המיקום המרהיב, לסגנון האדריכלי של הטירה וההדפסים על רבות ממערכות הלבוש עומד המכנה המשותף- בריטניה, מי שכוללת את סקוטלנד תחת ריבונותה והצמיחה מתוכה את האישה שהכי מזוהה עם שני שילובים הכי נצפים בתצוגה הזו, משבצות וסגנון פאנק, מתובל בקצת סגנון גותי, וקל לבלבל בין שניהם לעיתים.
למרות ששני הסגנונות נולדו וצברו תאוצה תחת האימפריה הבריטית הסגנון הגותי, של הטירה, ובכלל גם הלבוש, שונה לא מעט מהסגנון הפאנקיסטי, לא רק באופן הלבוש אלא גם בקווי המחשבה השונים ובמוזיקה.
בקולקציה, מריה גרציה עשתה שימוש באלמנטים של עור – נעליים מאסיביות עם אבזמים, חגורות עור, בדי רשת וניטים המזוהים עם הפאנק, אבל גם לא מעט חצאיות מקסי נפוחות עם שרוולים גדולים, צווארוני קולר, מחוכים והינומות רשת שמזכירות את ימי הביניים.
הביקורות על הריחוק שביצעה צ'יורי במהלך 16 שנות העבודה שלה מהאווירה הקלאסית שיצר כריסטיאן דיור אולי מוצדקת, הסגנון, כמו האדם, שונה מאוד, אבל אי אפשר לקחת ממנה את היכולת לספר סיפור של מקום, של תקופה או תרבות והיא עושה את הקישורים הללו בצורה מרהיבה, גם אם בחלקה ברורה מאליה בשימוש המשבצות – "סקוטלנד היא רפרנס חשוב בעולם האופנה… לדור שלי היא מתקשרת עם סגנון הפאנק, אבל יש דרך נוספת להגיע לזה, והיא דרך הטקסטיל" אמרה לווג.
אולי זה ניתוח מתוחכם מידי, אבל היכולת להציג במקום ציורי כל כך קולקציה שהיא די בועטת במהות שלה מאפשרת לא לקטלג את טירת דראמונד כמקום שיוצגו בו רק קולקציות קסומות בהכרח, שמלות מלמלה ותחרה עם מחוכים, אלא בדיוק את מה שלא ציפינו במקום הזה – כמו שגם הקולקציה הזו שונה ממה שציפינו לראות לאופנת ריזורט.
מריה גרציה צ׳יורי בועטת בציפיות ובוחרת דווקא במיקום ייחודי בסקוטלנד, שהוא לא הבחירה הראשונה ליעד נופש אקזוטי, ואולי קצת כמו אופנת הפאנק שמראה בשנות ה-70 לסביבה שאפשר אחרת גם אם הכל שחור, תרתי משמע וששינוי יקרה, בתקווה שבקרוב.
דפנה סאפר – כתבת אופנה
אינסטגרם: dafnasaffer@
Chief editor & art director: Effie Elisie
Email: fashionisrael.mag@gmail.com
Instagram: fashion_israel.mag
site: https://www.fashion-israel.co.il
Facebook business page: Fashion Israel
מהעדכונים החמים של תעשיית האופנה בישראל